אחד הדברים שמטלטלים נשים בקשר להבות תאומות הוא עוצמת הכאב. זה כאב שלא דומה לפרידה רגילה, לא לאכזבה זמנית ולא לשברון לב מוכר. זה כאב שחודר עמוק – לגוף, לנפש, לזהות. הכאב לא נוצר מהקשר, אלא ממה שהוא חושף .קשר להבות תאומות אינו “יוצר” פצעים חדשים, הוא מציף פצעים קיימים: פחדים קדומים, חוויות נטישה, חוסר ערך עצמי ודפוסי אהבה שנבנו בילדות. כאשר האדם שמולך נוגע בנקודות האלו , הכאב מתעורר בעוצמה.
למה זה מרגיש חזק יותר מכל קשר אחר? כי הקשר נוגע בשורש. לא רק במה שקורה כאן ועכשיו – אלא במה שנצרב בך שנים אחורה: הצורך שיראו אותך ,הכמיהה להיות “מספיק” .
קשר להבות תאומות מפגיש אותך עם המקומות שבהם חיפשת אהבה מחוץ לעצמך. הכאב כהזמנה לריפוי הכאב אינו עונש, והוא לא סימן שמשהו “לא בסדר” בך. הוא קריאה: לעצור להקשיב ולשאול מה באמת חסר לך רבות מנסות לעקוף את הכאב דרך פרשנות רוחנית, סימנים או תקווה לאיחוד , אך הריפוי האמיתי מתחיל בהתבוננות פנימית.
מה קורה כשלא מקשיבים לכאב? הוא הופך לתלות רגשית, לרדיפה, לחרדה ולוויתור על העצמי. במקום שהקשר יעורר צמיחה – הוא הופך למקור סבל מתמשך. ומה קורה כשכן מקשיבים? מתחיל שינוי עמוק: חיזוק אהבה עצמית בניית גבולות חיבור לערך הפנימי שחרור מהצורך ש”מישהו ישלים אותי” ואז – גם אם הקשר משתנה או מסתיים – את יוצאת מחוזקת. קשר שלא מוביל אותך לאהוב את עצמך יותר – אינו קשר שמממש את ייעודו. גם אם הוא מרגיש נשמתי.
הכותבת: חדווה שאלתיאל
מטפלת גוף נפש, יועצת רוחנית.
מוזמנת לשיחת ייעוץ: 0544683128
